מתי הכי טוב לראות ולצלם פינגווינים באנטארקטיקה?

פינגווינים הם מהדמויות המזוהות ביותר עם אנטארקטיקה, ועבור מטיילים וצלמי טבע רבים המפגש איתם הוא אחד הרגעים המצופים ביותר במסע. אבל לא כל ביקור במושבת פינגווינים נראה אותו הדבר. בתקופה אחת ניתן לצפות בחיזור ובבניית קינים, בתקופה אחרת ההורים דוגרים על ביצים, ובהמשך הקיץ המושבות מתמלאות באפרוחים שגדלים ומתכוננים לחייהם העצמאיים.

עונת מסעות המשלחת המרכזית לחצי האי האנטארקטי נמשכת בדרך כלל מנובמבר ועד מרץ, ובמהלכה מתרחשים שלבים שונים במחזור הרבייה של הפינגווינים. הבחירה בחודש הנסיעה יכולה להשפיע על סוג ההתנהגויות שניתן לצפות בהן ועל הזדמנויות הצילום.

עם זאת, חשוב לזכור שלא כל הפינגווינים מתרבים באותו זמן. מועדי הקינון, הבקיעה והיציאה לים משתנים בין המינים, בין המושבות ובין שנים שונות. לכן, כאשר מתכננים מסע צילום, כדאי להכיר את המחזור העונתי של הפינגווינים ואת המאפיינים של כל תקופה.

אילו פינגווינים אפשר לראות בחצי האי האנטארקטי?

במסעות לחצי האי האנטארקטי ניתן לפגוש בעיקר שלושה מיני פינגווינים: פינגווין אדלי (Adélie), פינגווין ג'נטו (Gentoo) ופינגווין רצועת הסנטר (Chinstrap).

הכירו את המינים השונים במאמר הפינגווינים של אנטארקטיקה.

פינגוויני אדלי מזוהים עם אזורי החוף של אנטארקטיקה ומקיימים עונת רבייה קצרה ומרוכזת יחסית במהלך הקיץ הדרומי. פינגוויני ג'נטו נפוצים בחלקים מחצי האי ובאיים הסמוכים לו, ועונת הרבייה שלהם עשויה להשתנות במידה ניכרת בין מושבות. פינגוויני רצועת הסנטר מקננים במושבות, לעיתים גדולות מאוד, בעיקר באיים ובאזורים מתאימים סביב חצי האי.

לכל אחד מהמינים מאפיינים והתנהגויות ייחודיים, ולכן גם באותו חודש אפשר לפגוש מושבות בשלבים שונים של עונת הרבייה.

נובמבר: חיזור, בניית קינים ודגירה

נובמבר הוא חודש מעניין במיוחד למי שמעוניין לצלם התנהגות של פינגווינים. בתחילת העונה מושבות רבות נמצאות בשלבי החיזור, הכנת הקינים, הטלת הביצים והדגירה.

פינגוויני אדלי חוזרים לאזורי הרבייה שלהם באביב האנטארקטי. הם בונים קינים מאבנים קטנות, ובמהלך נובמבר ניתן למצוא במושבות רבות זוגות הדוגרים על ביצים. אצל אדליים הנקבה מטילה בדרך כלל שתי ביצים, וההורים מתחלקים ביניהם במשימות הדגירה והיציאה לים לצורך חיפוש מזון.

אחת ההתנהגויות המעניינות לצילום היא איסוף האבנים המשמשות לבניית הקן. לעיתים פינגווין אחד לוקח אבנים מקן סמוך, והתנהגות זו עשויה ליצור אינטראקציות ועימותים בין שכנים במושבה. גם מפגשי חיזור, תקשורת בין בני זוג והגנה על שטחי קינון מספקים הזדמנויות לתיעוד התנהגות טבעית.

מבחינה צילומית, נובמבר אינו מתאפיין בדרך כלל בנוכחות נרחבת של אפרוחים צעירים. העניין המרכזי הוא בשלבים המוקדמים של מחזור הרבייה ובאינטראקציות בין הפינגווינים הבוגרים.

בחלק מהאזורים השלג החורפי עדיין נוכח סביב המושבות, ועשוי להוסיף רקע לבן ונקי לצילומים. עם זאת, תנאי השלג והקרח משתנים בין אתרים ושנים, ואין אפשרות להבטיח מראה מסוים של המושבה.

דצמבר: תקופת הבקיעה והאפרוחים הראשונים

דצמבר הוא חודש שבו עונת הרבייה מתקדמת לשלב הבא. אצל פינגוויני אדלי, הבקיעה מתרחשת בדרך כלל במהלך דצמבר, ובמושבות רבות ניתן להתחיל לצפות באפרוחים צעירים לצד הוריהם.

חשוב להדגיש שלא כל המינים בוקעים באותו מועד. אצל פינגוויני רצועת הסנטר, למשל, הבקיעה מתרחשת לעיתים קרובות לקראת סוף דצמבר או בתחילת ינואר. אצל פינגוויני ג'נטו לוח הזמנים משתנה יותר בהתאם למיקום המושבה ולתנאים העונתיים.

לאחר הבקיעה האפרוחים תלויים בהוריהם לצורך חימום, הגנה והזנה. ההורים מתחלפים במשימות השמירה על האפרוחים והיציאה לים, וכאשר הם חוזרים למושבה הם מאכילים את הצעירים במזון שאספו.

עבור צלמי טבע, התקופה מאפשרת לתעד אינטראקציות בין הורים לאפרוחים, חילופי משמרות סביב הקן והתנהגויות הקשורות להגנה על הצאצאים. לעיתים ניתן לצפות גם בעופות ים המנסים לנצל הזדמנויות להשגת מזון, ולכן ההורים נדרשים להגן על הקינים ועל האפרוחים.

דצמבר מציע שילוב בין תחילת תקופת האפרוחים לבין שעות אור ארוכות במיוחד. עם זאת, מי שמגיע בתחילת החודש עשוי לפגוש בעיקר מושבות שבהן הדגירה עדיין נמשכת, ולכן יש חשיבות למין הפינגווין ולמיקום המושבה.

ינואר: אפרוחים גדלים ומושבות מלאות פעילות

ינואר הוא בדרך כלל אחד החודשים המתאימים ביותר למי שמעוניין לצלם אפרוחי פינגווינים בחצי האי האנטארקטי.

רוצים לדעת מה קורה בשיא הקיץ? קראו על אנטארקטיקה בינואר.

במהלך החודש אפרוחים רבים כבר בקעו והם נמצאים בשלבי גדילה שונים. אצל פינגוויני אדלי, למשל, האפרוחים מתחילים להתקבץ בקבוצות כשהם בני כמה שבועות. קבוצות אלה, המכונות לעיתים קרובות קרשים (Crèches), מאפשרות להורים לצאת לחפש מזון בזמן שהצעירים נשארים יחד במושבה.

ההתנהגות הזו יוצרת מגוון הזדמנויות צילום: אפרוחים המצטופפים זה לצד זה, הורים החוזרים מן הים, האכלה של צעירים ואינטראקציות בין פינגווינים בשלבי התפתחות שונים.

גם אצל פינגוויני ג'נטו ורצועת הסנטר ניתן לפגוש בינואר פעילות הקשורה לגידול אפרוחים, אם כי שלבי ההתפתחות אינם בהכרח זהים לאלה של פינגוויני אדלי.

מבחינה צילומית, ינואר מאפשר להתמקד לא רק בפורטרטים של פינגווינים, אלא גם בסיפורים קטנים המתרחשים במושבה: הקשר בין הורה לאפרוח, התנהגות קבוצתית והתמודדות עם הסביבה.

ככל שהקיץ מתקדם, השלג סביב חלק מהמושבות נמס והקרקע הסלעית נעשית חשופה יותר. לכן, מראה המושבה עשוי להיות שונה מזה של תחילת העונה, אך פעילות בעלי החיים מספקת נושאים מגוונים לצילום.

פברואר: האפרוחים מתקרבים לעצמאות

בפברואר מגיעים אפרוחים רבים לשלבים מתקדמים של התפתחותם. אצל פינגוויני אדלי, למשל, האפרוחים מחליפים בהדרגה את פלומת הנוצות הצעירה בנוצות עמידות למים ומתכוננים ליציאה הראשונה שלהם לים.

המעבר הזה הוא שלב משמעותי במחזור החיים של הפינגווינים. כל עוד האפרוחים מכוסים בפלומה, הם אינם מותאמים לשחייה ולחיפוש מזון עצמאי בים. רק לאחר שהתפתחה כסות הנוצות המתאימה הם יכולים להתחיל את חייהם מחוץ למושבה.

אצל פינגוויני אדלי, היציאה לים מתרחשת בדרך כלל במהלך פברואר, אם כי העיתוי עשוי להשתנות בין מושבות. אצל פינגוויני ג'נטו ורצועת הסנטר ניתן לפגוש לוחות זמנים אחרים, ולעיתים גם בתחילת מרץ עדיין קיימת פעילות של צעירים במושבות.

עבור צלמים, התקופה מאפשרת לתעד פינגווינים צעירים כשהם פעילים ועצמאיים יותר, לצד אינטראקציות במושבה ותנועה אל אזורי החוף.

עם זאת, לא כל מושבה תהיה באותו שלב התפתחותי. בחלק מהמקומות ניתן לפגוש צעירים שכבר החליפו את הפלומה, בעוד שבאחרים האפרוחים עדיין נמצאים בשלבי גדילה.

ומה לגבי פינגווינים קיסריים?

פינגווין קיסרי (Emperor Penguin) הוא המין הגדול ביותר מבין הפינגווינים, אך מחזור הרבייה שלו שונה מאוד מזה של המינים הנפוצים במסעות לחצי האי האנטארקטי.

בניגוד לפינגוויני אדלי, ג'נטו ורצועת הסנטר, המתרבים במהלך האביב והקיץ הדרומיים, פינגווינים קיסריים מתרבים במהלך החורף האנטארקטי. מושבות הרבייה שלהם נמצאות בדרך כלל על קרח ים יציב, ולעיתים באזורים מרוחקים וקשים לגישה.

לכן, אין להניח שמסע רגיל לחצי האי האנטארקטי כולל תצפיות בפינגווינים קיסריים. מפגש מקרי עם פרטים בודדים עשוי להתרחש באזורים מסוימים, אך ביקור במושבות הרבייה שלהם דורש בדרך כלל מסלולים ייעודיים ותנאים לוגיסטיים שונים.

מי שמעוניין במיוחד בפינגווינים קיסריים צריך לבדוק את אזור המסע ואת המינים האופייניים לו, ולא להסתמך על כך שהם חיים באנטארקטיקה.

איך מצלמים פינגווינים בלי להפריע להם?

צילום פינגווינים באנטארקטיקה דורש סבלנות, התבוננות וכבוד לסביבת החיים של בעלי החיים. מושבות הפינגווינים הן אזורי רבייה פעילים, ובמהלך העונה מתרחשות בהן פעולות חיוניות כמו דגירה, האכלה, שמירה על אפרוחים ותנועה בין המושבה לים.

לכן, חשוב להקפיד על הוראות צוות המשלחת ועל כללי ההתנהגות בסביבת בעלי החיים. הנחיות ארגון IAATO, המרכז את פעילותם של מפעילי תיירות באנטארקטיקה, קובעות מרחקי התקרבות וכללים שנועדו לצמצם הפרעה לבעלי החיים. המרחק המינימלי המומלץ בדרך כלל מציפורים על היבשה או על הקרח הוא חמישה מטרים, אך יש לפעול תמיד לפי ההוראות המקומיות, שעשויות לדרוש מרחק גדול יותר.

חשוב במיוחד שלא לחסום את נתיבי התנועה של הפינגווינים בין המושבה לים, לא להתקרב לקינים ולא לנסות למשוך את תשומת ליבם של בעלי החיים כדי לקבל צילום.

מבחינה צילומית, סבלנות והתבוננות ממיקום מתאים מאפשרות לעיתים לתעד התנהגות טבעית מבלי להשפיע עליה. במקום לרדוף אחרי פריים מסוים, כדאי להכיר את הקצב של המושבה, לזהות אזורי פעילות ולהיות מוכנים כאשר מתרחשת אינטראקציה מעניינת.

צילום טבע מוצלח אינו מחייב להתקרב ככל האפשר לבעל החיים. לעיתים דווקא ההמתנה וההתבוננות מאפשרות ליצור צילום שמספר סיפור שלם על התנהגותו וסביבתו.

אז איזה חודש כדאי לבחור לצילום פינגווינים?

הבחירה תלויה בעיקר בסוג ההתנהגות שתרצו לצלם.

הטבלה מתארת מגמות עונתיות אופייניות, בעיקר בחצי האי האנטארקטי. בפועל, לוחות הזמנים משתנים בין מיני הפינגווינים, בין מושבות שונות ובהתאם לתנאי הסביבה בכל שנה.אם המטרה העיקרית היא צילום של אפרוחים צעירים, סוף דצמבר וינואר הם בדרך כלל חודשים שכדאי לבחון. אם מעניינת אתכם במיוחד התנהגות הקינון והדגירה, נובמבר עשוי להיות מתאים יותר. לעומת זאת, פברואר מעניין במיוחד למי שרוצה לתעד את שלבי ההתפתחות המאוחרים ואת המעבר של הפינגווינים הצעירים לחיים עצמאיים.לא רק החודש: גם המסלול קובעבחירת החודש היא רק חלק מתכנון מסע צילום פינגווינים באנטארקטיקה. גם למסלול, לאזורי הביקור ולמשך השהות יש השפעה על המינים שאפשר לפגוש ועל ההזדמנויות לצילום.מושבות הפינגווינים אינן מפוזרות באופן אחיד לאורך חצי האי האנטארקטי, ולא בכל אתר ניתן לפגוש את כל שלושת המינים. בנוסף, תנאי מזג האוויר, מצב הים והקרח והנחיות השמירה על הסביבה עשויים להשפיע על האפשרות להגיע למושבות מסוימות.לכן, כאשר בוחרים מסע צילום, כדאי לבחון את האזורים הכלולים במסלול ואת אופי הפעילות המתוכננת. חשוב גם להבין שאין אפשרות להבטיח ביקור באתר מסוים או תצפית בהתנהגות מסוימת, גם כאשר התאריך מתאים מבחינה עונתית.בשורה התחתונה: לכל חודש יש סיפור אחרעונת הקיץ בחצי האי האנטארקטי מאפשרת להכיר שלבים שונים במחזור החיים של הפינגווינים. נובמבר מאופיין בעיקר בפעילות חיזור וקינון, דצמבר מביא איתו את תחילת הבקיעה, ינואר מציע הזדמנויות רבות לצילום אפרוחים גדלים, ובפברואר אפשר לפגוש צעירים הנמצאים בשלבים מתקדמים של התפתחותם.אין חודש אחד שהוא הטוב ביותר לכל סוגי הצילום. הבחירה תלויה במינים שמעניינים אתכם, בהתנהגות שתרצו לתעד ובאופי המסע.בפוטוטבע אנחנו מתייחסים לפינגווינים לא רק כנושא צילום מרשים, אלא כחלק ממערכת טבעית מורכבת ומרתקת. הבנת מחזור הרבייה שלהם מאפשרת לתכנן את המסע בהתאם לעונות הטבע ולבחור את התקופה המתאימה ביותר לתחומי העניין הצילומיים.אם פינגווינים הם אחת הסיבות המרכזיות שבגללן אתם חולמים להגיע לאנטארקטיקה, כדאי לבחור את מועד המסע בהתאם לשלב במחזור החיים שלהם שמעניין אתכם במיוחד — ולא רק לפי התאריך בלוח השנה.לקריאה נוספת על מסעות צילום לאנטארקטיקה ועל אנטארקטיקה והטבע הייחודי שלה.

כך נראית תחילת העונה: אנטארקטיקה בנובמבר.

חולמים לראות את אנטארקטיקה במו עיניכם? הנה המסעות הקרובים של פוטוטבע.

קריאה נוספת

• מתי הכי כדאי לטייל באנטארקטיקה