מתי להגיע: עניין של אור ובעלי חיים
עונת הצילום באנטארקטיקה נמשכת מנובמבר ועד מרץ. כל חודש מציע חוויה אחרת לגמרי, וההבדל בין נובמבר לינואר אינו מינורי – זה ההבדל בין שלג פסטורלי ושקט לבין מושבות פינגווינים רועשות ומלאות בגוזלים.
נובמבר הוא חלום לצלמי נוף. השלג עדיין לבן ונקי, השמש עוד שוקעת ועולה (מה שמאפשר Golden Hour אמיתי), והיבשת נראית כאילו איש לא דרך בה. עם זאת, מושבות בעלי החיים עדיין בתחילת העונה.
הכירו את המינים השונים במאמר הפינגווינים של אנטארקטיקה.
ינואר הוא שיא העונה לצילום בע"ח בר. גוזלי הפינגווינים כבר בקעו, כלבי הים פעילים ולווייתני ההאמפבק מגיעים בשיא נוכחותם. האור חזק יותר ופחות דרמטי, אך ההתרחשות בטבע מפצה על כך בקלות.
מרץ מביא איתו שוב אור מיוחד. הימים מתקצרים, ובשעות אחר הצהריים המאוחרות מתקבל אור ורדרד-כחלחל שנמשך שעות. זו גם עונת לווייתנים מצוינת – לאחר עונת האכילה הם פעילים ורגועים יותר ליד הסירות.
מתלבטים באיזה חודש לצאת? במדריך מתי הכי כדאי לטייל באנטארקטיקה השווינו בין כל חודשי העונה.
האור האנטארקטי: מה שאף מדריך לא מסביר מספיק
בקיץ האנטארקטי השמש כמעט שאינה שוקעת. בתוך המעגל האנטארקטי יש במשך חלק מהעונה 24 שעות אור ביממה. כלומר, אפשר לצאת לצלם בשתיים בלילה ולקבל תאורה שקשה להאמין לה.
אבל יש דבר שמפתיע כמעט כל צלם: האור לא תמיד "נחמד". שמיים בהירים לחלוטין באמצע היום יוצרים תאורה שטוחה מאוד על שלג לבן – וזו אחת הסיטואציות המאתגרות ביותר לצילום.
לעומת זאת, עננות קלה מפזרת את האור ומאפשרת צילום מוצלח יותר של בעלי חיים. ימים אפורים עם שכבת עננים דקה הם לעיתים הימים הטובים ביותר לצילום פינגווינים.
כשהשמש נמוכה בקצות היום, האור מקבל גוונים של כתום וורוד שנשארים במשך שעות. מי שמכיר Golden Hour מיפן או מאיסלנד יגלה שבאנטארקטיקה הוא עשוי להימשך שלוש או ארבע שעות ולהציף את הקרחונים בצבעים שקשה לדמיין מראש.
הציוד: מה לקחת ומה להשאיר בבית
נתחיל בשאלה שתמיד עולה: כמה עדשות?
התשובה היא שלוש – ולא יותר.
עדשה רחבה (Wide Angle) לנופים, עדשת טלה לצילום בע"ח ולווייתנים, ועדשה בטווח ביניים (Mid-Range) לפורטרטים ולפינגווינים שמתקרבים. בע"ח באנטארקטיקה אינן ביישניות, אך עדשות טלה ארוכות – גם 600 מ"מ – הן כלי חיוני לצילום לווייתנים ועופות ים מרחוק.
עצה מעשית שצלמים רבים מגלים רק בשטח: האם באמת תרצו להחליף עדשות על גבי Zodiac שמתנדנדת בגלים?
כנראה שלא.
לכן מומלץ להגיע עם שני גופי מצלמה – אחד עם עדשה רחבה לנוף ואחד עם עדשת טלה לבע"ח. זה פותר את הבעיה כמעט לחלוטין. כן, זה מוסיף משקל. וכן, זה שווה את זה.
מה שבהחלט אסור לשכוח:
- תיק אטום למים – ממש לא אופציונלי. מים מלוחים ומצלמה לא מסתדרים. כל שיט ב-Zodiac כולל רסס, וכל נחיתה עלולה להיות רטובה.
- סוללות נוספות – הקור מרוקן סוללות מהר מהרגיל. שמרו לפחות סוללה אחת בתוך המעיל, קרוב לגוף.
- כרטיסי זיכרון – הרבה יותר ממה שנדמה לכם שתצטרכו. אנטארקטיקה גורמת לצלמים לצלם הרבה יותר מהמתוכנן, וקובצי RAW תופסים נפח משמעותי.
נקודה אחת לגבי Exposure Compensation שאנשים רבים מפספסים: המצלמה אינה יודעת להתמודד היטב עם שלג לבן. מד האור האוטומטי ינסה להפוך אותו לאפור בינוני, והתוצאה תהיה תמונות כהות עם שלג אפרפר.
הפתרון פשוט: השתמשו בפיצוי חשיפה חיובי ובדקו את ה-Histogram, לא רק את המסך.
הבעיה הגדולה ביותר: לחות ועיבוי
כשחוזרים מהקרח אל פנים האונייה המחוממת, הציוד עובר מטמפרטורה שלילית לסביבה חמימה ולחה בתוך שניות.
התוצאה היא עיבוי (Condensation) על גוף המצלמה, על העדשות ולעיתים אפילו בתוך המצלמה עצמה. זה לא תרחיש תיאורטי – זה קורה.
הפתרון פשוט: לפני שנכנסים פנימה, הכניסו את הציוד לשקית Zip-Lock סגורה היטב, בעודכם עדיין בחוץ. כך האוויר שבתוך השקית נשאר קר, והמצלמה מתחממת בהדרגה בלי להיחשף ללחות.
הלחות שבתוך האונייה היא הבעיה – לא הקור שבחוץ.
צילום פינגווינים: הטעות הנפוצה ביותר
רוב הצלמים מצלמים פינגווינים מלמעלה. הם עומדים, הפינגווין עומד, והתוצאה… סבירה.
השינוי האמיתי מגיע כשמצלמים בגובה העיניים של הפינגווין. שכיבה על הקרח, ירידה לברכיים או כל דרך אחרת להנמיך את המצלמה יוצרת תמונות עם עומק, רקע דרמטי וקשר עין.
וקשר עין הוא כמעט תמיד מתכון לתמונה טובה יותר.
חשוב לדעת: לפי כללי IAATO, הגוף הבינלאומי שמסדיר את התיירות באנטארקטיקה, יש לשמור על מרחק של לפחות חמישה מטרים מכל בעל חיים. אם פינגווין מתקרב אליכם – ואת זה הם בהחלט עושים – אתם אלה שצריכים לסגת ולשמור על המרחק.
צילום כלבי ים ולווייתנים
כלבי ים הם בין בעלי החיים הקלים ביותר לצילום באנטארקטיקה. אין להם טורפים יבשתיים, ולכן הם רובצים על הקרח בנינוחות. התמונה הטובה מגיעה בדרך כלל כשהם מביטים ישירות אליכם, או בזמן מתיחה, פיהוק או התהפכות.
לווייתנים הם כבר סיפור אחר. הם מופיעים לשניות בודדות, בזמן שה-Zodiac ממשיכה לנוע. BURST Mode הוא אחד הכלים החשובים ביותר כאן – אל תסתפקו בלחיצה אחת כשאתם מצפים לזנב של לווייתן. צלמו ברצף ובחרו אחר כך את הפריים הטוב ביותר.
עוד טיפ חשוב: נסו לשלב בתמונה גם קרחון, Zodiac או אונייה. כך אפשר להבין את ממדי הלווייתן באמת.
צילום כלבי ים ולוויתנים
כלבי ים הם בין בעלי החיים הקלים ביותר לצילום. הם רובצים על הקרח בנינוחות כמעט מוחלטת. הרגעים הטובים מגיעים כשהם מביטים ישירות למצלמה, מתמתחים או מתהפכים באיטיות.
לווייתני מינקי מופיעים לעיתים קרובות ליד הסירות, ולעיתים חולפים ממש סמוך ל-Zodiac. ואם יתמזל מזלכם לראות לווייתן קטלן – זו אחת מחוויות הצילום המרגשות ביותר שאפשר לחוות.
צילום נוף: קרחונים, קרח ואור
הקרחונים הכחולים הם תופעה טבעית לחלוטין. ככל שהקרח עתיק ודחוס יותר, כך הוא בולע יותר את אורכי הגל האדומים של האור. האור הכחול עובר ומתפזר בתוך הקרח, ולכן הקרחון נראה כחול לעין.
אחת הטעויות הנפוצות בצילום נוף היא אובדן תחושת קנה המידה. הדרך הטובה ביותר להעביר את העוצמה של אנטארקטיקה היא לשלב בתמונה אובייקט מוכר – אדם, Zodiac או אונייה.
לגבי bracketing – השילוב בין שלג לבן לשמיים בהירים יוצר טווח דינמי רחב במיוחד.
הגדרות מצלמה לאנטארקטיקה
כמה כללים בסיסיים:
- ISO – ברוב הזמן יש מספיק אור. התאימו את ערך ה-ISO לתנאים בפועל, לא לטמפרטורה.
- מהירות תריס – לפחות 1/1000 שנייה לצילום בעלי חיים. מתוך Zodiac גם 1/2000 שנייה אינה מוגזמת.
- אוטופוקוס – עברו למצב Continuous Tracking (AF-C או AI Servo).
- צלמו ב-RAW בלבד.
- איזון לבן – Auto עובד מצוין אם מצלמים ב-RAW. לחלופין אפשר לבחור Cloudy או Shade לקבלת גוון מעט חם יותר.
הזודיאק: כלי העבודה החשוב ביותר של צלם באנטארקטיקה
לא מעט מהצילומים הטובים ביותר באנטארקטיקה מצולמים דווקא מה-Zodiac ולא מהיבשה. אבל העבודה ממנה דורשת היערכות:
- הכינו את כל הציוד לפני היציאה.
- בחרו עדשה אחת מראש והישארו איתה.
- הפעילו ייצוב תמונה (IS או VR), משום שהרעידות מורגשות היטב.
גיבויים: כלל שאסור להתפשר עליו
אנטארקטיקה היא המקום האחרון שבו תרצו לאבד תמונות. אין ענן, אין אינטרנט מהיר ואין אפשרות לגיבוי אונליין.
לכן גבו את כל התמונות מדי ערב על שני כוננים קשיחים נפרדים.
כבוד לטבע וכללי IAATO
IAATO קובע כללים ברורים לשמירה על הטבע באנטארקטיקה. שמרו תמיד על מרחק של לפחות חמישה מטרים מבעלי החיים. אם הם מתקרבים אליכם – אתם אלה שזזים.
מעבר לכך, זה גם הסוד לצילום טבע טוב באמת. בעל חיים שלא הופרע מתנהג באופן טבעי, והתמונות נראות בהתאם.
גם צילום עם פלאש בקרבת בעלי חיים אינו מומלץ, ובאנטארקטיקה ממילא כמעט שאין בו צורך.
טיפ אחרון: לפעמים כדאי פשוט להניח את המצלמה
לא משום שהצילום אינו חשוב. אלא משום שיש רגעים – לווייתן שנושם במרחק מטרים ספורים, או זריחה ורודה על קרחון עתיק – שכדאי לחוות קודם בעיניים ורק אחר כך דרך העדשה.
חזרנו מעשרות מסעות לאנטארקטיקה. הצלמים שחוזרים עם הגלריות הטובות ביותר אינם אלה שלחצו הכי הרבה על כפתור הצילום. הם אלה שידעו להמתין לרגע הנכון, להתמקד בעיקר ולהבין שלא כל רגע חייב לעבור דרך העינית.
אם אתם חולמים לראות את כל זה בעצמכם, הנה כל הפרטים על טיול לאנטארקטיקה עם פוטוטבע.
באנטארקטיקה הסבלנות היא לא רק תכונה טובה, היא אחת מטכניקות הצילום החשובות ביותר.
חולמים לראות את אנטארקטיקה במו עיניכם? הנה המסעות הקרובים של פוטוטבע.
היציאה הקרובהאיי ג'ורג'יה הדרומית
הספינות שלנוספינות קטנות, קרוב לטבע
אנטארקטיקה · קוטב דרומיטיול לאנטארקטיקה