במרחק של כ-1,000 קילומטרים מהקוטב הצפוני, שוכן לו האי שפיצברגן המופלא – האי הגדול ביותר בארכיפלג סבאלברד שבצפון נורבגיה. זהו מקום שבו הטבע כתב כללים שונים לחלוטין- כאן השמש אינה שוקעת במשך 4 חודשים בקיץ, ובחורף היא נעלמת למשך כ-3 חודשים.
בשפיצברגן תמצאו קרחונים עצומים המשתרעים עד האופק, פיורדים עמוקים שנחצבו בסלע, וטונדרה ארקטית פתוחה שעליה משוטטים בחופשיות דובי קוטב, איילי סבאלברד, שועלים ארקטיים ועוד מגוון בעלי חיים המותאמים בצורה מושלמת לקור.
מעבר לפלאי הטבע, שפיצברגן מכיל אוצרות ייחודיים עבור אנושות. עמוק בתוך הרי הקרח נמצאת כספת הזרעים העולמית – מתקן תת-קרקעי המאחסן מיליוני דגימות של זרעים ומשמשת כמעין ביטוח לחקלאות במקרה של אסון עולמי. כמו כן, פועלות במקום שורה של תחנות מחקר ייחודיות ומתקדמות המושכות מדענים מכל רחבי העולם. תחנות אלו, ובראשן תחנת המחקר העולמית ני-אולסונד, הופכות את שפיצברגן למעבדה חיה ייחודית למחקר אקלימי, ביולוגי וסביבתי. כאן, מדענים וחוקרים מובילים בעולם זוכים לחלון ייחודי להבנת השינויים הדרמטיים המתרחשים בכדור הארץ ולחקירת סודות הקוטב.
חזית המחקר המדעי בקצה העולם
תחנת המחקר הבינלאומית ני-אולסונד היא ללא ספק הפנינה שבכתר. זוהי תחנת המחקר הצפונית ביותר בעולם והיא פועלת לאורך כל השנה. בעבר, המקום שימש כעיירת כורים, אך כיום הוא מוקדש לחלוטין למחקר המדעי עם כ-20 מוסדות מחקר מאירופה, אסיה וצפון אמריקה המפעילים בו מעבדות ותחנות תצפית מתקדמות. בתחנה נעשים מחקרי אקלים ואטמוספירה, גיאולוגיה ארקטית, אקולוגיה קוטבית, מחקרי חלל ועוד. התחנה משמשת כנקודת התייחסות חיונית למעקב אחר שינויי האקלים העולמיים, שכן האזור מתחמם פי שניים מהר יותר מיתר חלקי הגלובוס.
מעבר לני-אולסונד, פועלות ברחבי שפיצברגן תחנות מחקר מובילות נוספות מטעם מדינות שונות. לדוגמא: התחנה הפולנית בהורנסונד מתמחה במחקר אוקיאנוגרפי, בעוד התחנה ההולנדית מובילה מחקרים בתחום הבוטניקה והזיאולוגיה. תחנות נוספות עוסקות בתחומים מגוונים כמו מחקרי קרחונים, תופעות אטמוספריות וביולוגיה ימית. יחד, תחנות אלו יוצרות רשת מחקר בינלאומית המאפשרת הבנה מקיפה של המערכות הארקטיות המשתנות במהירות.
מחקרים פורצי דרך
המחקר שהתבצע בשפיצברגן הניב כמה מהתגליות המדעיות החשובות ביותר בתחום המחקר הארקטי, ושינה לעד את התפיסה שרווחה בקרב בני האדם לגבי האזור.
אחת התגליות המדאיגות ביותר הייתה גילוי חלקיקי מיקרופלסטיק בליבות קרח ארקטי – הן בקרח הים והן בשלג. החוקרים גילו ריכוזים גבוהים במיוחד של מיקרופלסטיק בקרח הים בסבאלברד, הגבוהים אפילו מאלה שנמצאו באוקיאנוס הפתוח. הגילוי הוכיח כי זיהום הפלסטיק מצליח להגיע גם לאזורים הנידחים ביותר בעולם דרך זרמי אוויר, ובניגוד למה שחשבו, מעיד על כך שאף איזור בעולם אינו חסין מההשפעה האנושית.
מחקר נוסף התמקד בקשר בין נזקי שכבת האוזון לחימום הארקטי. החוקרים גילו כי אותם הכימיקלים שפגעו בשכבת האוזון, היו גם גזי חממה חזקים שתרמו עד למחצית מהחימום שחווה האיזור הארקטי בין השנים 1955-2005. תגלית זו הוכיחה כי הפסקת השימוש בכימיקלים הללו, שיושמה בכל העולם עם חתימת פרוטוקול מונטריאול ב1987, עזרה להאט את ההתחממות הגלובלית.
בנוסף, מחקרים ארוכי טווח בתחנות הציגו כיצד שפיצברגן הופך למעבדה חיה לחקר "ארקטיקה חדשה" – מערכת אקלימית משתנה במהירות שעלולה להיות שונה לחלוטין מכל מה שהאזור חווה במאה האחרונה, כתוצאה מההתחממות הגלובלית.
חברת פוטוטבע, המתמחה בשייט חווייתי לאזורים הארקטיים, מזמינה אתכם לטיול בלתי נשכח בשפיצברגן– ארכיפלג הקרח הצפוני שבו מתבצעים מחקרים פורצי דרך, ומתגלים כל העת תגליות שמשנות את העולם. תחת הדרכה מקצועית של מומחים לאיזורי הקטבים, תזכו להזדמנות נדירה לראות ולתעד מקרוב את מערכת הארקטיקה החדשה, לצלם בעלי חיים בסביבתם הטבעית, לשוט בין קרחונים ולחזור עם חוויות שתזכרו לכל החיים!